בדיקות אולטרסאונד לילדים

השארו פרטים ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם

אולטרסאונד מוח תינוקות

בדיקת אולטרסאונד תינוקות, מבוצעת על ידי העברת מתמר על ראשו של התינוק, בעדינות רבה, הבדיקה מתאפשרת כיון שהמרפס הקדמי בגולגלת פתוח והוא משמש כלי להצצה ובדיקת המוח.
במקרים רבים, לאחר הלידה, נמדדת עקומת גדילה של הראש חורגת מהנורמה. אז נדרשת הדגמת רוחב חדרי המוח הצדדיים ואף לקבל מבט כללי של המורפולוגיה של רקמת המוח ושלילת ממצאים חריגים.
הבדיקה מאפשרת גם לעקוב אחרי דימום שהתרחש בתקופת הטרום לידה או סמוך ללידה, לשלול מומים ולעקוב אחר התפתחות המוח.

אולטרסאונד עמוד שדרה תינוקות

מחקרים מעידים כי תינוקות עם Dimples (נקבים בגב תחתון) , המנגיומות (כתמים, לרוב כחולים או סגולים) ושיעור יתר בגב התחתון עלולים לסבול גם ממומים בעמוד השדרה.
בדיקת אולטרה סאונד של עמוד השדרה אצל תינוקות מבוצעת לרוב כדי לאבחן מצב של קיבוע חוט השדרה באופן חריג מהנורמה. כמו כן, בבדיקה נדגם גובה בו נמצא הקונוס מדולריס – הקצה התחתון של חוט השדרה. גושים בחלק תחתון של תעלת השדרה אשר עלולים להיות אחראים לקיבוע חוט השדרה. לעתים רחוקות אפשר לאבחן עיוות בצורת כל אחת מהחוליות.
הבדיקה מבוצעת כאשר התינוק נח על הבטן על רגלי מבוגר, או לחילופין על המיטה כשבטנו מונחת על מצע רך. בדיקה קלה לביצוע ואינה מלווה באי נוחות לתינוק ולהורה.

פילורוס תינוקות

היצרות השוער היא תופעה בה נחסם מעבר של מזון אל המעי הדק. היצרות זו נפוצה פי חמש אצל תינוקות זכרים, בייחוד בכורים.
במצב נורמלי, הפילורוס, שהוא מעין שסתום שרירי בין הקיבה למעי הדק, מחזיק את המזון בקיבה עד השלב הבא בתהליך העיכול. במצב של היצרות השוער, גדלים ומתעבים שרירי הפילרוס וחוסמים את מעבר המזון מלעבור הלאה.
אבנורמליות זו מתאפיינת בהקאות בכח שאינן כוללות מיצי מרה, ירידה במשקל, התייבשות וצואה קשה. אחד הסימנים הנפוצים הוא רעב מתמיד של התינוק.

בכדי לאבחן את התעבות השריר ניתן לבצע מישוש, ולאחריו אימות באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד. באימות צפויה להתקבל תמונה של שריר עבה ומאורך מהנורמה.

אולטרסאונד תינוקות ועוד בדיקות עד גיל 16

מהי בדיקת US?
אולטרסאונד היא שיטת הדמיה רפואית שאינה פולשנית, המאפשרת להבחין ברקמות רכות בגוף באמצעות קליטת גלים על קוליים, המשודרים לעבר הרקמות וחוזרים מהן אל המכשיר. הבדיקה מהירה ויעילה, ומאפשרת סריקה ראשונית לקבלת מידע על איברי הגוף, כלי דם, בלוטות לימפה, שרירים ועורקי כליות, שד וכו׳. עוברים, תינוקות וילדים רגישים לקרינה פי כמה ממבוגרים, ולכן לשיטה זו יתרון ברור שכן היא אינה חושפת את הנבדק לקרינה. בנוסף הבדיקה אינה כואבת, ומאפשרת סריקה תוך כדי תנועה. ההורה יכול לשהות ליד הילד בזמן הבדיקה, כולל נשים בהריון.

אולטרסאונד בטן עד גיל 16

הכנות לקראת הבדיקה:
מזון ואוויר בבטן ובמעיים מקשה על הבדיקה ופענוחה, כך שחשוב גם כי הילד לא יאכל טרם הבדיקה. בנוסף, יש להמנע משתיית משקאות קלים או מוגזים שממלאים את הבטן ואת המעיים בגזים. משך הזמן שהילד יצטרך לצום לפני הבדיקה תלוי בגיל הנבדק.
ילדים צעירים מאוד יתבקשו לצום במשך כ-3 שעות, אך ילדים גדולים יותר יתבקשו לצום עד כ- 10 שעות. זה יכול להיות קשה עבור כמה ילדים והורים ולכן מומלץ לבצע את הבדיקה מוקדם ביום כך הילד ער לזמן קצר ככל האפשר מבלי לאכול.

באילו מקרים יש לבצע אולטרה-סאונד בטן:

  • כאבי בטן
  • ממצא שהתגלה בבדיקה גופנית
  • זיהום בדרכי השתן
  • אבחון של מקור הכאב במקרים דוגמת אבני מרה, אבנים בכליות, דלקת בתוספתן
  • אבחון של הגדלה באחד האיברים האבדומינליים
  • אבחון של מקור להקאות בקרב תינוקות.

 

אולטרסאונד כליות עד גיל 16

אולטרסאונד כליות בילדים היא בדיקה של הכליות ושלפוחית השתן המבוצעים בדרך כלל כדי לחקור את הגורמים לדלקות בדרכי השתן (זיהומים המשפיעים על השתן או על האיברים היוצרים את זרימת השתן). בדיקה זו מתבצעת לעיתים בילדים צעירים מאוד, כך שהרופא יכולים לעקוב אחר שינויים בהתפתחות של התינוק שזוהו בסריקות שבוצעו בזמן שהילד עדיין נמצא ברחם.

הכנות לקראת הבדיקה:
על הילד לשתות נוזלים צלולים ללא בועות כדי למלא את שלפוחית השתן ובכדי לאפשר שהשלפוחית תראה כראוי. מים הם הנוזל המומלץ ביותר לשתיה לקראת אולטרסאונד כליות.

באילו מקרים יש לבצע אולטרה סאונד כליות

  • במקרה בו הרופא רוצה לאבחן את גודל הכליות
  • אבחון סימנים של פגיעה בכליות
  • המצאות של חסימות או אבנים בכליות
  • מקרים של דלקת בדרכי השתן (UTI)
  • במקרים של ציסטות או גידולים.

 

אולטרסאונד רקמות רכות במקרים של נגעים בעור עד גיל 16

ישנם מקרים בהם יש נגעים או גושים בעור הדורשים אפיון באמצעות US אולטרסאונד, לדוגמא במקרה של ציסטה דרמואידית, המתפתחת במהלך ההריון. הציסטה מתפתחת בעקבות כניסה של שיער, בלוטות שומן ועוד תחת העור בעת התפתחות העובר ברחם.

באילו מקרים יש לבצע אולטרה-סאונד רקמות רכות בדגש על נגעים בעור:

  • ציסטה דרמואידית
  • המנגיומות.

אולטרסאונד מפרקי ירכיים עד גיל 16

ישנם מקרים בהם הקצה של עצם הירך מצוי באופן חלקי מחוץ למכתש בעצם-האגן, ולעיתים באופן מלא. בילדים צעירים, אולטרסאונד הירך משמש כדי לראות אם מפרק הירך נוצר באופן תקין ואילו בילדים גדולים יותר נעשית הבדיקה בדרך כלל כדי לאבחן בעיות שקשורות לרקמות הרכות הסמוכות למפרקים כמו שרירים, גידים או בורסות (כיסים של נוזל שנמצאים בין השרירים לגידים).
ילדים גדולים יותר, שבמפרק הירך שלהם מתגלית כמות מוגברת של נוזל, יש לאבחן אם מדובר בזיהום חיידקי במפרק או בתופעה מתונה יותר שמופיעה לאחר מחלה ויראלית. אם נשללה האפשרות של זיהום חיידקי, הטיפול המתאים הוא מנוחה ומתן תרופות נוגדות דלקת, אך במקרים שבהם מדובר בזיהום חיידקי, כולל הטיפול הכנסת נקז להוצאת מוגלה ומתן אנטיביוטיקה דרך הווריד.
הבדיקה מבוצעת על ידי אורטופד.

באילו מקרים יש לבצע אולטרה-סאונד מפרקי ירכיים

  • אבחון של זיהום חיידקי במקרה של נוזל בכמות מוגברת במפרק הירך בקרב ילדים גדולים יותר

 

אולטרסאונד בלוטות בצוואר עד גיל 16

בלוטות בצוואר הינה תופעה שכיחה יחסית בקרב ילדים עד גיל 5-4, ואלו יכולות להתפתח תוך מספר ימים. לרוב הבלוטות נגרמות עקב זיהומים שונים או וירוסים, מכיוון שלמעשה לרוב אלו בלוטות הלימפה שמתנפחות כתגובה למזהמים, חיידקים או וירוסים. התנפחות זו לרוב אינה מסוכנת אך דורשת טיפול.
במקרים בהם אין שיפור לאחר טיפול, יש לאבחן את הבלוטה באמצעות בדיקת-אולטרה סאונד. כך ניתן לאבחן האם מדובר בדלקת כרונית, בציסטה עם מוגלה או במקרים נדירים, ממצא גידולי.

באילו מקרים יש לבצע בדיקת אולטרסאונד לאבחון בלוטות בצוואר

  • במקרים בהם אין שיפור לאחר טיפול אנטיביוטי במצב של זיהום חיידקי, או לאחר ניקוז צווארי במקרים של גורם זיהומי
  • לאבחן ממצא מולד שהחל לגדול, לרוב ציסטות. אלו יכולות להיות בעלות חלל סגור או בעלות חלל בעל פתח ניקוז יחיד או כפול

 

אולטרסאונד תירואיד עד גיל 16

ציסטות תירוגלוסליות (TGDC) הן הסוג הנפוץ ביותר של ציסטות צוואר מולדות. הן ממוקמות לרוב בקו האמצע והן המסה הצווארית השכיחה ביותר בקרב מטופלים צעירים. ציסטות אלו מופיעות לרוב במהלך הילדות – ב 90% מהמקרים עד גיל 10, והן נשארות א-סימפטומטיות עד לרגע בו הן עוברות הדבקה. ניתן לאבחן אותן במספר שיטות הדמייה, ביניהן אולטרה-סאונד המאפשרת הדמייה ללא קרינה, הרדמה או תחושת כאב.

באילו מקרים יש לבצע בדיקת אולטרה-סאונד לאבחון ציסטה תירוגלוסלית
עד לרגע בו הציסטות עוברות הדבקה, אין תחושת כאב, אך לעיתים ישנו זיהום בנוזל הציסטה. במקרים של הדבקה, קירות הציסטה יהפכו עבים יותר, תוגבר זרימת הדם למקום ויווצרו שינויים דלקתיים מקומיים. באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד ניתן לאבחן את הופעתם של גורמים אלו.

אולטרסאונד דופלר ורידי גפיים עד גיל 16

אולטרה-סאונד דופלר, לעיתים נקרא גם דופלר צבע אולטרה-סונוגרפי, הינה שיטה מיוחדת המאפשרת לרופא להעריך את זרימת הדם בעורקים ובוורידים במספר רקמות הגוף, בין היתר בגפיים. אחת המטרות העיקריות של בדיקה זו היא אבחון קרישי דם, בעיקר ברגליים (DVT). DTV עלול להתפתח במערכת הורידים העמוקה, סתימת הוריד עלולה להגרם עקב קרישיות יתר. קרישי הדם עלולים להתפרק ולהגיע לריאות (תסחיף ריאתי), ולכן יש חשיבות לגילוי מוקדם של קרישי הדם על מנת למנוע מהם להגיע לריאות.

באילו מקרים יש לבצע אולטרסאונד דופלר

  • אצל ילדים, אולטרה-סאונד ורידים נועד כעיקר כשעולה חשש לפקקת ורידים (VT) או לאי-ספיקה של הורידים
  • איתור היצרויות או התרחבויות של כלי הדם

 

אולטרסאונד אשכים עד גיל 10

אולטרסאונד אשכים היא בדיקה בטוחה ללא כאב, המשתמשת בגלי קול כדי ליצור הדמייה של שק האשכים (שקיק העור שבבסיס הפין המכיל את האשכים).
התמונות המתקבלות מראות את המבנים הפנימיים של שק האשכים כגון האשכים, האפידידימיס (יותרת האשך) -הצינור שאוסף את הזרע, וכבל הזרע (הצינור המחבר את האשך לחלק הפנימי של גוף).
לא נדרשת הכנה מוקדמת לקראת הבדיקה, וניתן לבצעה בליווי ההורה.

אילו מקרים ניתן לאבחן באמצעות אולטרסאונד אשכים עד גיל 10

  • תקינות גודל האשכים
  • סימני פגיעה באשכים
  • אבנורמליות של ורידים שנבלעו בשק האשכים (וריקוצלה)
  • נוזלים סביב האשכים (הידרוצלה)
  • תסביב האשך, שמפסיק את אספקת הדם למקום
  • זיהום או דלקת ביותרת האשך (אפידידימיטיס), או באשכים עצמם (אורכיטיס)
  • ציסטה או גידול בשק האשכים
  • אשך טמיר
 

קבע את התור המוקדם ביותר לרופא שלך היום

מלא את פרטיך ואנחנו ניצור קשר בהקדם